הכנה לבחינה ובחינות להתנסות
בחינות פסיכומטריות להתנסות
אחרי כל מועד בחינה מתפרסם בדף זה נוסח אחד בעברית מתוך אותו מועד. נוסחי בחינות בשפות אחרות מתפרסמים פעם או פעמיים בשנה.
בחינות פסיכומטריות להתנסות בשפות
פסיכורשת - בחינה פסיכומטרית ממוחשבת להתנסות
מדוע חשוב להתכונן לבחינה
הבחינה מודדת כישורים הרלוונטיים להצלחה בלימודים אקדמיים. כישורים אלו מתפתחים עם השנים, בהדרגה ובדרכים מגוונות: לימודים בבית הספר, קריאת ספרים, עיסוק בתחביבים ובתחומי עניין – כל אלו תורמים לכישוריכם המילוליים והכמותיים ולשליטתכם בשפה האנגלית. לפיכך, את רוב הכישורים הנמדדים בבחינה כבר רכשתם במהלך לימודיכם בבית הספר היסודי ובתיכון ובמסגרת התנסויותיכם המגוונות בחיים.
באופן כללי, אנשים מצליחים יותר בבחינות מכל סוג כאשר הם מגיעים לבחינה מוכנים: כלומר, כאשר הם יודעים מראש את מועד הבחינה, מכירים את מבנה הבחינה והשקיעו זמן ומאמץ בחזרות על חומר הבחינה ובפתרון בחינות לדוגמה. ההכנה הטובה ביותר היא עבודה הדרגתית הנמשכת שנים רבות, אך בדומה לבחינות אחרות, תרגול מרוכז לפני הבחינה הפסיכומטרית צפוי לשפר את הישגיכם בה. בתחומים שהשליטה בהם מתפתחת באטיות, כגון אוצר מילים באנגלית, סביר כי תרגול קצר לא יסייע במידה ניכרת, אבל בתחומים אחרים הוא בהחלט עשוי לעזור.
ההכנה עשויה להועיל לנבחן מפני שהבחינה בודקת את רמת הביצוע המיטבית ולא את רמת הביצוע הטיפוסית. מה זאת אומרת? נניח שאתם מתבקשים ברגע זה לרוץ למרחק קילומטר. אפשר להניח שתצליחו במשימה, אם כי סביר שזמן הריצה שלכם לא יהיה הטוב ביותר שתוכלו להשיג. לעומת זאת, נניח שהתבקשתם לבצע את הריצה רק בעוד שבועיים. אם תתכוננו לריצה במשך אותם שבועיים, סביר להניח שתסיימו אותה בזמן קצר יותר מהזמן שתשיגו אם תבצעו את הריצה בלי להתאמן לקראתה. באופן דומה, ההכנה לפני הבחינה מאפשרת לנבחנים לבטא את כישוריהם באופן הטוב ביותר.
להכנה לבחינה יש גם ערך מוסף: היא מכינה את המועמדים, שמרביתם לא שהו במסגרת לימודית אי אלו שנים לפני הבחינה, לאתגרים שיעמדו לפניהם כשיהיו סטודנטים במערכת ההשכלה הגבוהה. ההכנה מחזקת את היכולות האקדמיות הבסיסיות של המועמדים (יכולת מילולית, יכולת כמותית, ידע באנגלית) ומסייעת להם לרכוש הרגלי למידה, לנהל זמנים ולהתמודד עם מצבי בחינה. כל אלו חשובים להצלחת הסטודנטים בלימודי התואר הראשון.
דרכים להכנה לבחינה
יש שלוש דרכים עיקריות להתכונן לבחינה: לימוד עצמי, לימוד במסגרת (השתתפות בקורס במכון פרטי המכין לבחינה או לימוד בעזרת מורה פרטי) ולימוד עצמי במסגרת (קורס מקוון). הדרכים נבדלות זו מזו בעיקר במידת העצמאות של הלומדים ובהיקף ההכוונה שהם מקבלים, אך בכולן נדרשת למידה עצמית רבה.
אם בחרתם בלימוד עצמי תידרשו לגבש בעצמכם תוכנית לימודים שתתאים לפרק הזמן שהקצבתם ללימוד, לוודא שכיסיתם את כל חומר הבחינה ולמצוא בעצמכם פתרונות לקשיים ולהתלבטויות העולים במהלך הלימוד. בהשוואה ללימוד במסגרת, לימוד עצמי הוא דרך הכנה זולה ויעילה.
קורסי הכנה במכון פרטי הם יקרים על פי רוב. הם מספקים מסגרת קבוצתית ללימוד, ובדרך כלל הם מכסים בשיטתיות את כל חומר הבחינה. נוסף על כך, המורים בקורס יכולים ללוות אתכם ולסייע לכם בהתמודדות עם קשיים העולים במהלך הלימוד. על פי רוב, ההכנה בקורסים מבוססת על לימוד ותרגול יסודי של נושאי הבחינה והיכרות עם אסטרטגיות פתרון.
גופים פרטיים המכינים לבחינה טוענים לפעמים כי ברשותם שיטות קסם להצלחה בבחינה – הכוונה לשיטות המבוססות על איתור רמזים בשאלה העשויים לכאורה לסייע לזיהוי התשובה הנכונה וזאת ללא הידע הנדרש לפתרון השאלה. מחברי הבחינה מקפידים שלא לכלול רמזים מסוג זה בשאלות הבחינה. למעשה, אין דרך לפתור את הבחינה הפסיכומטרית בלי לשלוט ביכולות שהבחינה בודקת.
דרך נוספת להכנה לבחינה במסגרת היא לימוד בעזרת מורה פרטי. דרך זו מתאימה למי שזקוק להנחיה אך אינו חש בנוח במסגרת כיתתית. בדרך זו אופי הלימוד וקצבו מותאמים אישית ללומד, אך היא עלולה להיות דרך הכנה יקרה.
הבוחרים ללמוד לבחינה באמצעות קורס מקוון משלבים למעשה את היתרונות של שתי הדרכים האחרות. הלימוד הוא עצמי מהבחינה שקצב ההתקדמות נקבע לפי היכולת של הלומד ולא לפי המסגרת הכיתתית. יחד עם זאת, קורס מקוון כולל את כל החומר הנדרש באופן מאורגן ומסודר המספק מסגרת לימודים נוחה לתלמידים. החל מינואר 2019 קיים קורס הכנה מקוון לבחינה הפסיכומטרית במסגרת מיזם ישראל דיגיטלית של המשרד לשוויון חברתי. הקורס פותח בליווי ובתמיכה של המרכז הארצי לבחינות ולהערכה והוא מוצע בחינם לכל דורש.
ראו פרטים נוספים על הקורס המקוון.
הבחירה בדרך הלימוד תלויה בגורמים רבים. אם אתם שולטים היטב בחומר הנדרש בבחינה תידרש לכם הכנה קצרה יותר מזו שתידרש לכם אם לא עסקתם בתוכני הבחינה שנים רבות. מובן שגם להעדפותיכם האישיות, לזמן העומד לרשותכם ולמשאבים שאתם רוצים להשקיע בהכנה יש השפעה על הדרך המתאימה לכם. בראש ובראשונה חשוב שתגדירו לשם מה אתם נבחנים. לא כדאי למועמד ללימודי רפואה, שדרישות הקבלה אליהם גבוהות ביותר, לגשת לבחינה ללא כל הכנה, אך אין צורך להשקיע חודשים ארוכים וכסף רב בהכנה לקראת לימודים בתוכניות שדרישות הקבלה אליהם אינן גבוהות.
כך או אחרת, אם תתכוננו לבחינה תשיגו ציון גבוה מכפי שהייתם משיגים בלי להתכונן, ומידת השיפור בציון תלויה בעיקר במידת הרצינות וההשקעה שלכם. בכל מקרה אנחנו ממליצים שלא לגשת לבחינה בלי שום הכנה. אפילו הכנה קצרה, הכוללת התוודעות לסוגי השאלות בבחינה, ריענון קצר של הנושאים הכלולים בה ופתירת בחינה אחת לדוגמה עשויה לשפר מאוד את הישגכם.
הכנה לבחינה ובחינות להתנסות
מהי תרומתם של מכוני הכנה לשיפור הציון בבחינה?
למעלה מ-80% מהנבחנים בבחינה הפסיכומטרית מעידים על כך שהם מתכוננים לבחינה באמצעות קורס הכנה. אי-אפשר לברר בקלות מהי התועלת של השתתפות בקורס כזה לעומת הכנה עצמית לבחינה, אך הממצאים מראים כי התועלת שנבחנים החוזרים על הבחינה מפיקים מקורסי הכנה כמעט שאינה עולה על התועלת שהם מפיקים מהכנה עצמית - כ-15 נקודות (*דוח 405). ממצאים אלו דומים הן לממצאי מחקרים שפורסמו בעבר לגבי הבחינה הפסיכומטרית (**דוח 232, ***דוח 218) והן לממצאים שפורסמו בספרות העולמית (למשל לגבי מבחן ה-SAT, המקבילה האמריקאית של הבחינה הפסיכומטרית).
חשוב להדגיש כי לא ניתן להסיק מן המחקרים מסקנות גורפות בשאלה איך כדאי להתכונן לבחינה. עם זאת, ניתן ללמוד מהם כמה עשוי הקורס לתרום בהשוואה להכנה עצמית ולהגיע בעזרתם להחלטה אם להשקיע כסף רב בהכנה לבחינה או להסתפק בהכנה עצמית זולה.
הכנה נפשית (הפחתת חרדות)
כמעט כל אדם שניגש לבחינה שהישגיו בה צפויים להשפיע במידה ניכרת על חייו חש מידת מה של מתח. תופעה זו אינה בהכרח בעייתית. למעשה, מחקרים מראים שמידה מתונה של מתח תורמת ליכולת הריכוז וההתמקדות בעת ההתכוננות לבחינה ובמהלכה. ואולם, יש מי שאצלם עוצמת המתח גבוהה מדי, והם חווים חרדה של ממש לפני בחינות - דבר המפריע להם להתכונן אליהן ולפתור אותן. תופעה זו מכונה “חרדת בחינות”. לחרדת בחינות יכולים להיות ביטויים גופניים, כמו כאבי בטן וראש, בחילה, הזעה, קשיי נשימה, שלשולים ודופק מואץ. יכולים להיות לה ביטויים רגשיים, כמו חששות מכישלון בבחינה ומהשלכותיו, או מאכזבה מצד הסביבה (הורים, חברים וכדומה), חששות העשויים להביא לעתים לידי חוסר יכולת לפעול. לחרדת הבחינות עלולים להיות גם ביטויים ברמת התפקוד השכלי, כמו קושי בהבנת הנדרש בבחינה, קושי בביטוי הידע והיכולת, שכחה, בלבול, חוסר ריכוז ו”בלק אאוט”. נוסף על כך, חרדת בחינות עלולה להיות נבואה המגשימה את עצמה: החשש מחוסר תפקוד בעת הבחינה מייצר חרדה, וזו בתורה מגבירה את הסיכוי לחוסר תפקוד.
חרדת בחינות נפוצה הרבה יותר ממה שמקובל לחשוב. יש הסובלים מתופעה זו אך חשים שהם היחידים שסובלים ממנה בסביבתם, ולכן הם מתביישים לספר על תחושותיהם לסובבים אותם. ואולם, שיתוף בתחושות אלו יכול לסייע מאוד בהתמודדות עמן ולהפחית את החשש מפני תגובות שליליות של הסביבה. נוסף על כך, כיום קיימות שיטות רבות וטובות להתמודדות עם חרדת בחינות. מומחים בתחום מציעים דרכים מגוונות להרפיה לפני הבחינה ובמהלכה: תרגילי נשימה, דמיון מודרך ועוד. לפעמים, כאשר שיטות אלו אינן מספיקות ואדם חווה חרדה עזה מאוד, רצוי לשקול לגשת לאנשי מקצוע המומחים בטיפול בתחום זה. מומחים כאלו יודעים ללמד את מי שסובל מחרדת בחינות לזהות את גורמי החרדה, לנטרל אותם ולהתייחס למבחן ולמשמעותו בצורה מציאותית, כמשימה שיש להתמודד עמה ולא כאויב מסוכן. כך אפשר לצמצם את היקף התגובות הגופניות והנפשיות השליליות המפריעות להתכונן לבחינה ולהיבחן, ואולי אף להכחידן לגמרי.
המלצות כלליות לגבי הכנה לבחינה
ההמלצות המובאות כאן נועדו להציע לכם עקרונות כלליים המתאימים למרבית המקרים. ההמלצות אינן חוקים, ואין חובה לפעול לפיהן.
הגדרת ציון מטרה - כדאי לברר מהו הציון שאתם זקוקים לו כדי להתקבל לחוג שאתם מעוניינים ללמוד בו. כך תוכלו להגדיר לעצמכם יעד ולהחליט עד כמה אתם רוצים להשקיע בהכנה.
היכרות עם הבחינה - כדאי להכיר מראש את מבנה הבחינה, את סוגי השאלות בה ואת ההנחיות הניתנות בה לנבחנים. כך יפחתו חרדותיכם מהבחינה, ותוכלו לפתור אותה ללא עיכובים מיותרים.
השגת חומרי לימוד - חומרי לימוד ותרגול לבחינה הפסיכומטרית אפשר לקנות או להשיג ממכרים. מאל”ו ערב לאיכות חומרי ההכנה שהוא מפתח (דוגמאות והסברים לשאלות הבחינה) אך אינו יכול לערוב לאיכותם של חומרי ההכנה המסחריים הקיימים בשוק. חשוב לדעת שלא כל חומרי הלימוד הקיימים בשוק איכותיים באותה מידה. כל ספר לימוד מדגיש סוגים אחרים של שאלות וסוגים אחרים של דרכי פתרון, ולכן כדאי להשתמש בחומרי לימוד מגוונים.
תנאי לימוד - כדאי להכין פינת לימוד שקטה, נוחה ורחוקה מגורמים מסיחי דעת (מחשב, טלפון). הקפידו ללמוד כאשר אתם רגועים, שבעים ורעננים. כאשר מתרגלים פתרון של פרק או בחינה שלמה, כדאי לעשות זאת בתנאים הדומים ככל האפשר לתנאים בבחינה עצמה.
תמיכה קבוצתית - אם אינכם אוהבים ללמוד לבד, כדאי לנסות למצוא מכרים שנוח לכם ללמוד אִתם. כדאי לספר לאנשים המצויים בסביבתכם הקרובה (משפחה, חברים) שאתם בעיצומן של הכנות לבחינה, וכך תוכלו לקבל מהם תמיכה במידת הצורך (עידוד או סיוע בלמידה). אפשר להיעזר גם בפורומים באינטרנט העוסקים בהכנה לבחינה.
*דוח 405 - התועלת של קורסי הכנה מקצועיים לבחינה הפסיכומטרית בהשוואה להכנה עצמית, בקרב נבחני עברית וערבית
**דוח 232 - התועלת של קורסי הכנה לבחינה הפסיכומטרית בהשוואה להכנה עצמית
***דוח 218 - The Effect of Coaching on the Predictive Validity of Scholastic Aptitude Test
הכנה לבחינה ובחינות להתנסות
הנחיות כלליות ללמידה עצמית
הכרת נקודת המוצא – ביום הראשון ללימודי ההכנה לבחינה אתם הכי פחות מוכנים לבחינה. זאת הזדמנות טובה לתרגל בחינה מלאה או לפחות פרק אחד מכל תחום - ראו בחינות להתנסות. בשלב זה אפשר לפתור את הבחינה ללא מגבלת זמן, כיוון שמטרתכם היא לזהות מהן נקודות החוזק ומהן נקודות החולשה שלכם ולהבין באופן כללי מה אופי הבחינה ואילו סוגי שאלות מופיעים בה.
בניית תוכנית לימוד לבחינה – חשוב להקדיש זמן לבניית תוכנית לימודים מסודרת. בתוכנית כדאי לפרט מהם יעדי הלימוד לכל שבוע ולוודא שתוכלו לעבור על כל החומר הנדרש במסגרת הזמן העומד לרשותכם. בעת בניית התוכנית הקדישו זמן רב לחומר שאתם חושבים שתתקשו בו, והקפידו להקצות בכל שבוע זמן לחזרה על החומר שכבר למדתם. כדאי לבנות את התוכנית כך שתסיימו לעבור על כל החומר כשבועיים לפני הבחינה עצמה, וזאת כדי שיהיה לכם זמן לתרגל בחינות באורך מלא. את תוכנית הלימוד צריך לבנות מוקדם ככל האפשר כדי לא להיקלע ללחץ זמן. עם זאת, חשוב לזכור שהיקף ההכנה תלוי בציון המטרה שלכם, בידע המוקדם שלכם, בקצב הלימוד שלכם ובנסיבות חייכם האישיות בתקופת הלימודים. לכן אין מספר מיטבי של שעות לימוד לקראת הבחינה - מספר זה משתנה מאדם לאדם.
מנוחה – רצוי שלא ללמוד כל יום וכל היום, אלא לנוח מפעם לפעם. עם זאת, מומלץ שלא לעשות הפסקות ארוכות מדי בלימוד. כמו כן, מומלץ שלא ללמוד כלל ביום שלפני הבחינה כדי להגיע לבחינה רעננים ורגועים ככל האפשר.
לימוד ותרגול – בתחילת הלימוד של כל נושא חדש כדאי לקרוא את החומר העיוני באתר מאל"ו - דוגמאות והסברים על שאלות הבחינה - או בספר לימוד לבחינה ולוודא שהוא ברור ומובן. לאחר מכן אפשר להתחיל לתרגל פתרון שאלות בנושא. כדאי להתחיל בפתרון שאלות ללא מגבלת זמן, ולאחר מכן, בהדרגה, להקדיש זמן רב יותר ויותר לתרגול בתנאי אמת, כלומר במסגרת זמן מוקצב לפתרון השאלות. חשוב לבדוק אם עניתם נכון על השאלות. אם טעיתם, נסו להבין מדוע טעיתם וכיצד תוכלו להימנע מטעות כזו בעתיד. תחקור הביצועים שלכם בתרגול הוא שלב חשוב בלימוד, ומומלץ שלא לוותר עליו.
עזרים בבחינה – נבחנים רבים משתמשים בשעון עצר (סטופר) כדי להקציב לעצמם זמנים לפתרון השאלות בבחינה. כדאי לתרגל שימוש נכון בשעון מבעוד מועד כדי לא לבזבז על כך זמן בבחינה עצמה.
לחץ וחרדה – אם אתם צופים שהלחץ ביום הבחינה יפגע ביכולת שלכם, מומלץ לתרגל שיטות להתרגעות ולהפגת מתחים ולהיעזר בהן במהלך הבחינה.
הנחיות ללמידה עצמית בתחום האנגלית
היכרות ותרגול – הדרך הטובה ביותר להתכונן לפרקי האנגלית היא להכיר היטב את סוגי השאלות בבחינה ולתרגל אותן כמה שיותר.
חשיפה – ככל שתיחשפו יותר לשפה האנגלית כך תהיו מוכנים יותר לתחום זה בבחינה. כדאי להיחשף לשפה האנגלית ע"י קריאת ספרים, עיתונים או אתרי אינטרנט באנגלית.. ככל שתרבו לקרוא באנגלית לפני הבחינה כך תעלה מהירות הקריאה שלכם ותצטרכו להקדיש פחות זמן לקריאת הטקסטים והשאלות במהלך הבחינה.
אימון שוטף – כדאי לתרגל שימוש בשפה האנגלית בכל הזדמנות. נסו לשוחח עם אחרים באנגלית, לחשוב באנגלית ולתרגם לאנגלית דברים שאתם קוראים או שומעים.
רשימות מילים – כדאי לבנות רשימה של מילים חדשות שנחשפתם אליהן בתקופת ההכנה לבחינה. הוסיפו מילים לרשימה מדי יום, והקפידו לחזור על המילים שכבר רשמתם. מומלץ לשבץ כל מילה במשפט כדי לזכור את המשמעות שלה טוב יותר. עם זאת, לא מומלץ להשקיע זמן רב מדי בשינון רשימות מילים.
הכנה לבחינה ובחינות להתנסות
הנחיות ללמידה עצמית בתחום החשיבה המילולית
היכרות ותרגול – הדרך הטובה ביותר להתכונן לפרקי החשיבה המילולית היא להכיר היטב את סוגי השאלות והמטלות בבחינה ולתרגל אותן כמה שיותר.
לימוד מילים – מטרת הבחינה הפסיכומטרית אינה למדוד יכולת שינון מילים. עם זאת, הצלחה בתחום החשיבה המילולית מחייבת ידע בעברית והבנה של טקסטים בעברית. המתכונת הנוכחית של הבחינה אינה כוללת שאלות מסוג "מילים וביטויים". עם זאת, נדרשת הבנת מילים וביטויים בהקשרם כשהם מופיעים בשאלות הבנה והסקה ובקטעי הבנת הנקרא. חומרי הכנה רבים מכילים רשימות ארוכות של מילים קשות, אך אנו ממליצים שלא להקדיש זמן רב לשינון מילים. את זמן ההכנה שלכם מוטב להקדיש לתרגול פתרון שאלות מהבחינה. אם במהלך התרגול נתקלתם במילה לא מוכרת, זאת הזדמנות טובה ללמוד אותה.
מטלת הכתיבה – יכולת כתיבה, כמו שאר הכשרים הנמדדים בבחינה, מתפתחת בהדרגה עם השנים בדרכים מגוונות, כגון לימודים בבית הספר, קריאה והתנסות בכתיבה. לפיכך, רוב ההכנה לבחינה כבר נעשתה בזמן הלימודים בבית הספר היסודי ובבית הספר התיכון ובהתנסויות במהלך החיים. אף שההכנה הטובה ביותר היא עבודה הדרגתית הנעשית במשך שנים רבות, תרגול מרוכז לפני הבחינה עשוי לשפר את ההישגים בבחינה. כדאי אפוא להכיר את ההוראות הנוגעות למטלת הכתיבה, וכמובן לבצע את המטלות לדוגמה ולקרוא ביסודיות את ההסברים להערכות שניתנו להן.
בקישור המצורף תמצאו הסבר מפורט, כולל הנחיות ועצות, לגבי מטלת הכתיבה והאופן שבו היא מוערכת - דוגמאות והסברים על שאלות הבחינה - מטלת הכתיבה. רשימה חלקית של המטלות שהופיעו בבחינות עד כה אפשר למצוא כאן. נוסף על כך, מומלץ לקרוא מאמרי דעה בעיתונים ולנתח את דרך בניית הטיעון בהם.
מטלות כתיבה כדאי לתרגל במסגרת הזמן המוקצב. שלבי העבודה המומלצים בכתיבת חיבור הם אלה: הבנת הנושא, בניית שלד רעיוני, כתיבה ועריכה. כתבו את החיבור בשפה רהוטה על פי השלד והתכנים שגיבשתם. זכרו לערוך את הטקסט שכתבתם, וודאו שהטקסט שכתבתם מקיף את מספר השורות הנדרש.
לאחר שסיימתם, קראו את החיבור שוב וחשבו אם הייתם מתנסחים אחרת, ואם כן כיצד. כעת נסו לכתוב את החיבור שוב. בחנו את ההבדלים בין הניסיון הראשון והשני שלכם, ונסו להפיק מכך לקחים לפני תרגול המטלה הבאה.
הנחיות ללמידה עצמית בתחום החשיבה הכמותית
היכרות ותרגול – גם בפרקי החשיבה הכמותית הדרך הטובה ביותר להתכונן היא להכיר היטב את סוגי השאלות בבחינה ולתרגל אותן כמה שיותר.
ריענון – התחילו בחזרה על אלגברה בסיסית ועל גאומטריה בסיסית. בקישור זה מפורטים כל הנושאים שמומלץ להכיר לקראת הבחינה בתחום הכמותי. מומלץ להכיר היטב נוסחאות וכלים מתמטיים שיכולים לסייע בפתרון מהיר של שאלות, כמו לוח הכפל והחזקות, נוסחאות הכפל המקוצר ושלשות פיתגוריות. כמו כן חשוב להכיר את כל המונחים הקשורים לאלגברה וגיאומטריה, כמו שמותיהם של המצולעים. פירוט מלא של כל המונחים מופיע בקישור זה.
פתרון בחינה מלאה (סימולציה)
הכנה מראש – כדאי להצטייד בכמות מספקת של מבחנים לצד פתרונותיהם. מאגר גדול של מבחנים כאלה אפשר למצוא באתר המרכז. חשוב להתחיל בתרגול פתרון בחינות מלאות די זמן לפני המבחן.
תרגול - בשבועיים האחרונים שלפני הבחינה כדאי לתרגל פתרון בחינות מלאות. אל תפתרו יותר מבחינה אחת ביום. בכל יום פתרו מבחן אחד, נוחו ואז תחקרו את ביצועיכם. נסו לתרגל את הבחינה בתנאים דומים ככל הניתן לאלה שבמבחן האמתי. אם אפשר, שבו בכיסא עם משענת יד והשתמשו בעפרונות ובשעון עצר. עליכם לעמוד בזמנים המוקצבים, ולא להתקדם מהר יותר אם סיימתם פרק לפני הזמן שהוקצב לו. אם נותר לכם זמן בתום פרק, כדאי לחזור אל שאלות שלא הייתם בטוחים בפתרונן. אם אינכם מספיקים לענות על כל השאלות בפרק, נחשו את התשובות לשאלות הנותרות וסמנו לעצמכם לחזור אליהן בתום התרגול ולבדוק מה התשובות הנכונות.
תחקור - השוו את טופס התשובות שלכם לפתרון הנכון של הבחינה וסמנו את כל השגיאות. חזרו לשאלות שטעיתם בפתרונן ונסו להבין את הטעות ואת הפתרון הנכון. בדקו אם הטעות שלכם נבעה מחוסר תשומת לב או מאי הבנה של נושא כלשהו. במקרה השני, מומלץ לחזור על הנושא ולתרגל בו שאלות נוספות. חזרו גם לשאלות שאת התשובות עליהן ניחשתם. כדאי לנסות להיזכר באופן שבו ניהלתם את הזמן במהלך הבחינה ולחשוב אם אפשר לשפר אותו. מכל תרגול ותחקור כדאי להפיק כמה לקחים עיקריים ולנסות ליישמם בתרגולים הבאים.
