מטרת הבחינה

החל בשנת הלימודים תשס"א (2000 - 2001) נכלל מבחן ארצי אחיד בתהליך הקבלה לתואר שני בפסיכולוגיה. הצורך במבחן מסוג זה עלה הן בגלל המספר הרב של המועמדים לתארים מתקדמים בפסיכולוגיה, והן בגלל הצורך בקריטריון אחיד לקבלה ללימודים.
בשנים האחרונות עלו הציונים של הסטודנטים לתואר ראשון בפסיכולוגיה באוניברסיטאות, והגיעו לממוצעים שמעל 90 ואף מעל 95. התוצאה של מצב זה היא מיון המתבסס על הבדלים זעירים ולעתים אף מקריים בין סטודנטים, ועל כן אינו מיון תקף. נוסף על כך, יש כיום מוסדות רבים מלבד האוניברסיטאות המעניקים תואר ראשון בפסיכולוגיה או במדעי ההתנהגות, ובוגריהם פונים ללימודי תואר שני באוניברסיטאות. קיימים הבדלים בין המוסדות השונים מבחינת אוכלוסיות הסטודנטים, תוכני הלימוד והסטנדרטים להערכה. בחינת מתא"ם מאפשרת להשוות בין כל המועמדים על סולם אחיד, במבחן מהימן וסטנדרטי. השימוש בקריטריון מהימן ואחיד למיון מועמדים לתואר שני עדיף בהרבה על השימוש בשיטות כגון ראיונות אישיים והמלצות, שהן בעלות תוקף ומהימנות נמוכים.
הריאיון, ככלי לברֵרה ולמיון, אינו עומד בקריטריונים מקובלים של סטנדרטיות, מהימנות, תוקף והוגנות. ראיונות, במיוחד הפתוחים שבהם, אינם יכולים להיות סטנדרטיים משום שהם דינמיים מטבעם. השאלות אינן מוגדרות מראש, ובחירת השאלות וההתרשמות מהתשובות תלויות מאוד בצוות המראיינים, שבדרך כלל אינו קבוע. יתרה מזאת, ההערכות הניתנות בריאיון חשופות לכל ההטיות המאפיינות את השיפוט האנושי. מהימנותם של ראיונות פתוחים אינה עומדת בקריטריונים הפסיכומטריים המקובלים, ממצא שאינו מפתיע לנוכח חוסר הסטנדרטיות של כלי זה. תוקף הראיונות ככלי מיון נמוך גם הוא. בדרך כלל מקובל כי מטרת הריאיון היא להעריך את תכונות האישיוּת של המועמדים, אך לא תמיד יש הסכמה על תכונות האישיות הנדרשות לתפקיד מסוים, אין הגדרות אופרציונליות ברורות של תכונות אישיוּת, ולא ברור מה מידת יציבותן של תכונות שונות מעבר למצבים שונים. ואכן, מחקרים שבדקו את תוקף הניבוי של ראיונות פתוחים מצאו כי הוא בסביבות 0.20. דרישה נוספת מכלי מיון היא הוגנות, דהיינו חוסר אפליה בין מועמדים המשתייכים לקבוצות שונות. ואולם, נמצא כי תוצאות הריאיון מושפעות מהֶקשר, מידע מוקדם, רושם ראשוני, הופעה חיצונית של המרואיין, מין, רקע תרבותי, ודמיון למראיין – כולם גורמים המטים את השיפוט באופן לא מודע ולא מכוון, וקשה מאוד להימנע מהשפעתם.
השימוש בהמלצות אישיוֹת ככלי למיון בעייתי גם הוא. המלצות הן סובייקטיביות ביותר, ותלויות לעתים יותר בכותב מאשר במושא הכתיבה. בשל כך, במקרים רבים תינתן המלצה חיובית גם אם הדבר אינו משקף נאמנה את דעתו של הממליץ, זאת משום שהוא אינו רוצה לפגוע בסיכויי קבלתו של המועמד. ממליצים אחרים נוטים דווקא להחמיר בשיפוט כדי שהמלצתם תיראה אמינה יותר, וכך עלולים ליצור רושם שהמועמד ראוי פחות מכפי שהם חושבים באמת. במקרים רבים ההמלצה אינה מובנית, ומכאן שכל ממליץ יכול להתייחס לתחומים אחרים ואין כל אפשרות להשוות בין המועמדים על בסיס אחיד. סיבות נוספות לכך שאין אפשרות להשוות בין המלצות הן העובדה שהמלצות שונות מתבססות על מידת היכרות שונה עם הממליץ, והעובדה שההמלצות מתבססות על התנסויות שונות של המועמדים. גם כאשר יש טופסי ההמלצה אחידים ומובנים, הקריטריונים לדירוג חשופים להטיות, שכן לרוב הם מנוסחים בכלליות יתרה ולכן פתוחים לפרשנות מצד הממליצים, ואין יכולת להתייחס לדירוגים של ממליצים שונים כאילו הם מסודרים על סולם אחד, שכן ממליצים אחדים נוטים להקל בשיפוט, ואחרים נוטים דווקא להחמיר.

פרטים כלליים

  • המרכז הארצי לבחינות ולהערכה, מיסודן של האוניברסיטאות בישראל, מופקד על פיתוח הבחינה, העברתה, חישוב ציוניה והעברתם למוסדות הלימוד.
  • השאלות שנכתבות לבחינה מועברות לעיונם של מורים מהמחלקות לפסיכולוגיה, והם מעירים, מתקנים ומאשרים אותן. הגרסה הסופית של הבחינה מאושרת בידי ועדת ההיגוי של מתא"ם.
  • בבחינה זו (מתא"ם) מחוייבים הנרשמים ללימודי מוסמך בפסיכולוגיה (בוגרי האוניברסיטאות והמכללות כאחד), בכל אחד מהמוסדות הבאים: אוניברסיטת בן-גוריון, אוניברסיטת בר-אילן, האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת תל-אביב, הטכניון, המכללה האקדמית תל-אביב-יפו, האוניברסיטה הפתוחה, אוניברסיטת אריאל בשומרון, המרכז הבינתחומי הרצליה, המרכז האקדמי רופין, המרכז האקדמי פרס, המכללה האקדמית עמק יזרעאל והמכללה האקדמית תל חי. מקצת המגמות אינן מחייבות היבחנות במתא"ם. לקבלת מידע בנושא יש לפנות למוסדות הלימוד.
  • הצלחה במתא"ם אינה הקריטריון הבלעדי לקבלת תלמידים לתואר השני, אלא היא משמשת קריטריון נוסף על ציוני הקורסים לתואר הראשון, וכן על ראיונות והמלצות (לפי דרישות המוסדות השונים). הייחוד של מתא"ם הוא היותו מדד אחיד לכל המועמדים.
  • לכל מוסד יש שיקול דעת בלעדי בנוגע למשקלם של ציוני מתא"ם בתהליך הקבלה למוסד או למגמה מסוימת בו.

ועדת ההיגוי של מתא"ם

פיתוח בחינת מתא"ם נתמך על ידי ועדת היגוי שמורכבת מנציגי האוניברסיטאות המקיימות לימודים לתארים מתקדמים בפסיכולוגיה ואשר היו שותפות להחלטה על הנהגת הבחינה, ובנוסף – נציג של יתר המוסדות המקיימים לימודים לתואר שני. הוועדה קובעת את הנהלים והעקרונות המנחים של מתא"ם, ומאשרת את הגרסה הסופית של הבחינה. לישיבות הוועדה מוזמנים כמשקיפים נציג מטעם המכללות המלמדות לתואר ראשון במדעי ההתנהגות או בפסיכולוגיה, ונציג מטעם התאחדות הסטודנטים.