מרכז ארצי לבחינות ולהערכה (ע"ר)

מדור מחקר

נתוני בחינת הכניסה הפסיכומטרית לאוניברסיטאות לשנת 2011

 

דוח זה מציג את הסטטיסטים השנתיים הפשוטים (שכיחויות, ממוצעים וסטיות תקן) של הציונים במבחן הכניסה הפסיכומטרי לאוניברסיטאות (מכפ"ל), בחתכים שונים של משתני רקע. במקרים אחדים מוצגים גם נתונים מקבילים של ציוני הבגרות (ממוצעים פשוטים ללא בונוסים ושקלול) של הנבחנים. בנוסף, מוצגים המתאמים בין הציונים לבין משתני רקע שונים, וכן מוצגות התפלגויות הציונים.

חשוב להדגיש כי רוב נתוני הרקע והבגרות נאספו מדיווחי רשות של הנבחנים בטופס ההרשמה לבחינה, דיווחים שאינם תמיד מלאים או מדויקים, ולכן מידת הייצוגיות ומידת האמינות שלהם אינן ידועות. הייצוגיות של הקבוצות השונות באוכלוסיית הנבחנים מושפעת גם מסינון עצמי: כך, למשל, מספר הנשים הנבחנות גדול באופן ניכר ממספר הגברים הנבחנים (ראה פירוט להלן).

לנוחיות הקורא, מוצגים בצד חלק מהטבלאות גם גרפים. זאת - במטרה להקל על קבלת תמונה אינטגרטיבית של הנתונים, וכן - להתמקד על רמת פילוח המפחיתה את הסיכוי לפרשנות שגויה שלהם.

לנוכח הסתייגויות אלה, ומאחר שהלוחות מציגים מספר מוגבל של צירופי חיתוכים בין משתנים, מומלץ לקרוא את הנתונים בזהירות, ובמיוחד כך בעת מתן פירושים וייחוסי סיבתיות.

ממצאים בולטים משנת 2011

 

1. בשנת 2011 היו 76,395 היבחנויות (לעומת 72,772 ב-2010) במבחן הכניסה הפסיכומטרי לאוניברסיטאות (מכפ"ל).
הציון הכללי הממוצע היה 534 – בנקודה אחת נמוך מן הממוצע ב-2010. אין לייחס לירידה זו משמעות - זוהי תנודתיות רגילה בין שנים.
2. מתוך כלל ההיבחנויות בשנת 2011 49,898 היו בעברית, 23,547 בערבית, 2,379 ברוסית ו-1,571 בשפות אחרות (אנגלית-משולב, צרפתית וספרדית), (ראה לוח 1). מספר ההיבחנויות בערבית עלה ב- 1,910 בהשוואה לשנה קודמת והוא תואם את המגמה של עלייה נמשכת במספר הנבחנים בערבית - מתחילת העשור הקודם (ראה ניתוח רב-שנתי). הציון הכללי הממוצע של הנבחנים בנוסח המשולב הוא הגבוה ביותר (594) ואחריו ממוצע הציונים בעברית (566), צרפתית (528), ספרדית (513), רוסית (503) ולבסוף ערבית (466).
3. מבט על ציוני הבגרות (ללא בונוסים) המדווחים על-ידי הנבחנים מראה כי את ממוצע הבגרות הגבוה ביותר משיגים הנבחנים בערבית (89), לאחריהם הנבחנים בעברית ובנוסח המשולב (87), ולאחר מכן: רוסית (85), ספרדית (83) וצרפתית (82). ציוני הבגרות המדווחים ע"י הנבחנים ממשיכים מגמה נמשכת של עלייה בציונים. אומנם העלייה בכל שנה היא קטנה (בעברית העלייה היא של 1 נקודה לעומת שנה קודמת, ובערבית 0 נקודות), אך לאורך שנים העלייה היא משמעותית (ראה ניתוח רב-שנתי). יצוין כי בניגוד לציונים הפסיכומטריים, ציוני הבגרות אינם מכוילים משנה לשנה, ולא ממגזר למגזר כלומר - אי אפשר להשוות ציונים משנים שונות וממגזרים שונים. יתרון הערבים בממוצע הבגרות לא בא לידי ביטוי בהישגיהם במבחנים סטנדרטיים כמו מבחני המיצב או בהישגיהם בלימודים האקדמיים הן בשנה ראשונה והן בתום לימודי התואר הראשון.
4. הבחינה הפסיכומטרית מועברת בחמישה מועדים בשנה. מספר הנבחנים הגדול ביותר הוא במועד
אפריל (22,752) והקטן ביותר הוא במועד פברואר (9,068). הציון הממוצע הגבוה ביותר בעברית התקבל במועדי פברואר (569), אפריל (571) ודצמבר (571), והנמוך ביותר במועד יולי (557). הציון הממוצע הגבוה ביותר בערבית התקבל במועד דצמבר (478) והנמוך ביותר במועד יולי (413). אין להסיק מן ההבדלים בממוצעים בין המועדים השונים על הכדאיות להיבחן במועד זה או אחר, או על הבדלים בין מועדים בקושי הבחינה, משום שהציונים מחושבים תמיד בהשוואה לקבוצת ייחוס קבועה, ולא בהשוואה לנבחנים שנבחנו במועד שלך.
5. כ-39% מן הנבחנים הם גברים, 56% נשים וכ-5% לא דיווחו את מינם (ראה לוח 8). הפער בשיעור ההיבחנות בין נשים וגברים מתקיים בהיקף זה מאז 2005 (ראה ניתוח רב-שנתי). הציון הממוצע של הגברים הנבחנים גבוה ב-43 נקודות מזה של הנשים הנבחנות (פער של כ-0.4 סטיות תקן). פער זה דומה לפער שנמצא גם בשנים קודמות. הפער בין נשים וגברים קטן יותר כאשר בוחנים אותו בכל שפת בחינה בנפרד. בקרב הנבחנים בעברית הפער הוא 39 נקודות, ובקרב הנבחנים בערבית הוא אף קטן יותר ועומד על 26 נקודות.
חלק מן הפער בין גברים ונשים נובע, כנראה, ממידת הייצוגיות המבודלת של גברים ונשים בקרב הנבחנים. הגברים הנבחנים אינם מהווים מדגם מייצג של כלל הגברים באוכלוסייה אלא נמנים על בעלי היכולת הגבוהה יותר. שיעור הנשים הבוחרות להיבחן הוא הרבה יותר גבוה, ועל-כן יש ביניהן שיעור גבוה יחסית של בעלות יכולת נמוכה יותר, ונראה כי מידת ייצוגיותן את כלל הנשים רבה יותר. נמצא כי כאשר משווים את קבוצת הגברים הנבחנים לקבוצת נשים שוות גודל, כך שכולן נלקחות מן החלק העליון של ההתפלגות, הפער בין הגברים והנשים מצטמצם באופן ניכר ומגיע ל-5 נקודות בלבד.
6. הפער בין המינים בציון הבגרות המדווח (ללא בונוסים) הינו הפוך בכיוונו לטובת נשים – 88.3 לעומת 86.4, שהוא כשליש סטיית תקן (ראה לוח 10).
7. השינויים הבולטים השנה בציונים לפי העדפת תחומי הלימוד הם: ירידת הציון הממוצע של בוחרי סיעוד בעדיפות ראשונה מ-471 ב-2010 ל-432 ב-2011, וירידת ממוצע בוחרי מדעי הרוח בעדיפות ראשונה מ-514 ב-2010 ל-497 ב-2011.

 

רשימת הלוחות:

חלק א': שכיחויות, ממוצעים וסטיות תקן בחתכים שונים
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32 תחום לימודים מועדף ושפת בחינה (מין - זכר)
33 תחום לימודים מועדף ושפת בחינה (מין - נקבה)
34 תחום לימודים מועדף
35 סוג ישוב ושפת בחינה
36 סוג ישוב
37 אזור מגורים ושפת בחינה
38 אזור מגורים
39 מוצא – נבחני עברית
40 מוצא ומין - נבחני עברית
41 מקום לידת הנבחן ושפת בחינה
42 מקום לידת הנבחן
43 מקום לידת האב ושפת בחינה
44 מקום לידת האם ושפת בחינה
45 מקום לידת ההורים
חלק ב': התפלגויות ציונים
1 כלל הנבחנים
2 שפת בחינה - עברית
3 שפת בחינה – עברית (מין – זכר)
4 שפת בחינה – עברית (מין – נקבה)
5 שפת בחינה – ערבית
6 שפת בחינה – ערבית (מין – זכר)
7 שפת בחינה – ערבית (מין – נקבה)
8 שפת בחינה – רוסית
9 שפת בחינה – רוסית (מין – זכר)
10 שפת בחינה – רוסית (מין – נקבה)
חלק ג': מתאמים
1 כלל הנבחנים
2 שפת בחינה - עברית
3 שפת בחינה – עברית (מין – זכר)
4 שפת בחינה – עברית (מין – נקבה)
5 שפת בחינה – ערבית
6 שפת בחינה – ערבית (מין – זכר)
7 שפת בחינה – ערבית (מין – נקבה)
8 שפת בחינה – רוסית
9 שפת בחינה – רוסית (מין – זכר)
10 שפת בחינה – רוסית (מין – נקבה)